לאורך השנים הפסיכולוגיה מתייחסת בהיבטים שונים על יחסי המשפחה-הסביבה של האדם כמרכיב משמעותי בחיינו. ואני פעמים רבות חושב על הקונפליקט הפנימי שעשוי ללוות אותנו במהלך החיים ובעיקר בתקופות של משברים ונפילות. וזו המלחמה הפנימית בין כוחות גדולים מאוד. הראשון כוח העצמי והאגו שלנו, של 'אני יכול להתמודד לבד', אני אצליח, ולא אבקש עזרה מאחרים. לעומת הכוח השני, הרצון ההישרדותי. אנחנו רוצים ומוכנים לעשות הכל כדי לשרוד, וגם אם זה אומר לבקש עזרה מאנשים הקרובים לנו.  אז כן, אם אתם מתחברים לקונפליקט הזה והחוויה שזה יוצר בתוכנו, אתם לא לבד! הפעם הראשונה שזה מתרחש בחיים של כולנו זה בגיל קטן מאוד, גיל 2-3 שנים אנחנו כבר רוצים לקבוע את העצמי שלנו, הזהות שלנו. ולהיפרד לכאורה מהצורך בהורים. ופעם נוספת משמעותית זה בגיל ההתבגרות. גם שם אנחנו חווים את הפער בין הרצון לאישיות משלנו ועצמאות לבין הצורך עדיין בהורים. וזאת בשל ההתפתחות הקוגניטיבית שלנו בתקופה זו, תשימו לב שהם מתחילים לחשוב בקול על נושאים שמעולם לא דיברו עליהם, להעביר ביקורת רחבה יותר על דברים שלא מוצאים חן בעיניהם. מקבל החלטות לבד, רוצה לעמוד שלו, ועוד סימנים שוודאי אתם כבר מכירים.

וזו הפעם השנייה בחיינו שאנחנו באופן משמעותי ביותר חווים את הקונפליקט הזה בין הצורך בעצמאות ואוטונומיה כי 'אני יכול לבד' לבין הצורך בכל זאת ב'מעורבות הורית'.

וכאן אני רוצה לקחת אתכם לנקודה נוספת למחשבה. בואו נחשוב רגע על המתבגר שכבר הופך להיות מבוגר, והוא כל כך שואף להיות עצמאי ולנהל אורח חיים עם אפס תלותיות בסביבה. עד כמה הוא אכן לא זקוק כלל להורים, ובכלל, מה יקרה אם וכאשר יהיה זקוק להם לעזרה וסיוע בכל תחום בחיים. כיצד הוא יתנהג עם זה?

אחרי ההקדמה שלנו, קל יהיה לנו להבין כי הקונפליקט הזה בין האגו להישרדות, הולך ומתעורר שוב. ואז הדילמה מתחילה, האם אני אבקש עזרה מהוריי או שמא העזרה תפגע לי בתהליך האוטונומיה שלי. אפשר להרחיב בעניין רבות, אבל אני רוצה להגיע לנקודה האמיתית. והיא: כיצד ההורים יכולים לעזור לילד המבוגר שלהם הזקוק לעזרה?

אז ההנחת עבודה שלנו, שלהורים יש תפקיד מהותי במעבר של הקונפליקט בצורה בריאה על ידי התערבות חכמה ועזרה בצורה הרגישה והמקצועית ביותר שאפשר יהיה להעניק לו. כמו:1.  אפס שיפוטיות וביקורת בזמן העזרה עד שיעבור את התקופה הרגישה. 2. זיהוי מצוקות והתעניינות בשלבים מוקדמים ולפתוח שיחה בזהירות על העניין. 3. כל עזרה ושיחה חייבים להיות בגובה העיניים עם כבוד וערך